תלמוד ירושלמי סוכה
אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּל־הַמִּשְׁמָרוֹת הָיוּ נְתוּנוֹת בַּדָּרוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן טִיטֻס בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. קִרְייָא מְסַייֵעַ לָהֵן תַּנָּייָא. וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּֽחַת־יָֽדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶחֶ֭ם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא: וַאֲחִימֶלֶךְ מִן הַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא הָיָה.